ננר ואח' נ' נגר משה ע"י עו"ד יחזקאל רוזנבלום ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים שכנגד 1 ו-2 לצירוף עו"ד יהושע ננר ("עו"ד ננר") כנתבע נוסף בתביעה שכנגד, ולחילופין בקשתם להורות על הארכת המועד להגשת הודעה לצד שלישי לעו"ד ננר.

במרכז ההליכים שלפני עומד פרויקט בנייה על מגרש בירושלים. בשלהי שנת 1998 חברו ביניהם תשעה צדדים והתקשרו בהסכם בקשר עם רכישת מגרש ובנייתן של תשע יחידות דיור עליו. בין הצדדים נעשה הסכם שהתווה, בין היתר, את אופן שיתוף הפעולה ביניהם נוכח מורכבות הפרויקט וריבוי המשתתפים (להלן: "הסכם השיתוף"). עו"ד ננר היה מעורב בעריכת הסכם השיתוף בין הצדדים. במסגרת ההסכם נקבע גם תפקידו בכל האמור בליווי הפרויקט והוצאתו אל הפועל. בהסכם נקבע עוד כי הצדדים להסכם יפתחו חשבון בנק משותף, שכונה "החשבון הסגור", אשר אליו יפקיד כל צד להסכם את חלקו בתשלומים ואשר ממנו יימשכו הכספים שיידרשו לצורך הקמת הפרויקט. בהקשר זה הוסכם כי משיכת הכספים תיעשה רק על פי שלוש חתימות, שאחת מהן של עו"ד ננר.

לימים נתגלעו סכסוכים ומחלוקות בכל האמור בפרויקט ובהתנהלות הכספית במסגרתו. סכסוכים אלה הולידו מספר רב של הליכים הן לפני בית משפט זה, הן בהליכי בוררות, הן לפני ערכאות אחרות.

ראשיתם של ההליכים שלפני בתביעת לשון הרע שהגיש עו"ד ננר, בינואר 2009, נגד שישה נתבעים שנמנו על הצדדים להסכם השיתוף – שני בני משפחת נגר (להלן: "נגר") וארבעה אחרים. נגר מצדם הגישו תביעה שכנגד. התביעה שכנגד הוגשה לכתחילה נגד עו"ד ננר, נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ונגד עובד הבנק מר יורם טל (להלן יכונו יחד "הבנק"), ונגד שמונה אחרים, מרביתם צדדים אחרים להסכם השיתוף.

בתביעה שכנגד טענו נגר, בין היתר, כי עו"ד ננר לא מילא את תפקידו כעורך הדין של הפרויקט, כי אִפשר הוצאת כספים מחשבון הפרויקט שלא כדין, ובכלל זה שלא בהתאם לדרישות החתימה שנקבעו, וכי לא פעל להבטיח שמחשבון הפרויקט יימשכו כספים אך לצרכי הפרויקט. בכל האמור בבנק טענו נגר בתביעה שכנגד, בין היתר, כי זה כשל באורח שיטתי ומתמשך בכך שאישר הוצאת כספים מהחשבון בסכומי עתק, כאשר הרכב החתימות שהוצג לו אינו תואם את תנאי החשבון ואת הסכם השיתוף, וכי שיתף פעולה עם חלק מהצדדים להסכם השיתוף בכל האמור בהוצאת כספים שלא כדין מחשבון הפרויקט באמצעות רישומים פיקטיביים.

כאמור לעיל, ראשיתם של ההליכים שלפני בתחילת שנת 2009. במסגרת ההליכים וסמוך לאחר פתיחתם, המטירו בעלי הדין הרבים זה על זה אינספור בקשות בכל דבר ועניין. בכלל זה הוגשו בקשות לסילוק על הסף מטעמים אלה ואחרים, בקשות לתיקון כתבי טענות, בקשות וערעור בענייני אגרה, הליכים בקשר עם גילוי שמו של עובד הבנק הנתבע שכנגד, בקשות לעיכוב הליכים ביחס לחלק מבעלי הדין, בקשות למחיקת סעיפים מכתבי טענות ועוד ועוד ועוד.

בשלב מסוים, בעקבות פסק דין שניתן בהסכמה נגד חלק מהנתבעים בתביעה העיקרית ובעקבות החלטת בית המשפט לעכב את ההליכים נגד מרבית הנתבעים שכנגד בתביעה שכנגד בשל תניית בוררות, נותרו על הפרק התביעה העיקרית ככל שהיא מופנית כלפי נגר בלבד, והתביעה שכנגד ככל שהיא מופנית כלפי עו"ד ננר וכלפי הבנק.

ביום 14.7.11 ולאחר סבב של תיקון כתבי הטענות בתביעה שכנגד, ועל יסוד הסכמה בין עו"ד ננר לבין נגר, ניתן פסק דין הדוחה את התביעה העיקרית שהגיש עו"ד ננר ואת התביעה שכנגד שהגישו נגר ככל שהיא נוגעת לעו"ד ננר.

בעקבות פסק דין זה – שניתן כאמור לפני למעלה משנתיים ומחצה – יצא עו"ד ננר מתמונת ההליכים. ההליכים בתביעה העיקרית באו לסיומם. נותרה, אם כן, אך התביעה שכנגד שהוגשה על ידי נגר ואך ככל שהיא מופנית כלפי הבנק.

ההליכים בין נגר לבין הבנק נמשכו. הבנק לא העלה, ולוּ ברמז, טענה כלשהי בקשר עם העובדה שעו"ד ננר יצא מן התמונה ואיננו עוד צד להליכים.

במסגרת ההליכים, ולאחר שניתנה החלטה נוספת בטענת סף שהעלה הבנק, הגישו נגר והבנק תצהירי עדויות ראשיות. מלאכת הגשת תצהירי העדויות נמשכה זמן רב. בהקשר זה ביקשו שני הצדדים, מעת לעת, ובהסכמה ליתן להם ארכות אותן נימקו, בין היתר, בכך שעובד הבנק הרלבנטי איננו עובד עוד בבנק, בכך שמר נגר, שהוא שהיה המעורה בפרטים מצד בני הזוג נגר, הלך לעולמו, כי מלאכת הכנת חוות הדעת הגרפולוגיות בכל האמור בשיקים שנמשכו מחשבון הפרויקט דורשת את עיתותיה. כן הזכירו מגעים שהתקיימו בין הצדדים במטרה לנסות ולהגיע להסכמות. כאמור, בכל אותה עת לא העלה הבנק טענה כלשהי בקשר עם העובדה שעו"ד ננר איננו עוד צד להליכים.

ביום 2.7.13 נשלמה הגשת תצהירי העדויות מטעם הצדדים. במסגרת זאת הוגשו, בין היתר, ארבע חוות דעת גרפולוגיות המתייחסות לעשרות רבות של שיקים, חוות דעת שמאיות ותצהירי עדויות. לכל אלה צורפו מסמכי הנהלת חשבונות של הפרויקט בהיקף ניכר. כן נתבקש זימונם של עדים שהיו מעורבים בפרויקט ואשר לא נתנו תצהירי עדות.

ביום 5.11.13 התקיימה ישיבה מסכמת קודם לקביעת התיק לשמיעת הוכחות. במסגרת הישיבה הודיעו הצדדים על הסכמה עקרונית ביניהם לצורך סיום ההליכים. באת כוח הבנק ביקשה ליתן לה שהות לקבל את הסכמת הבנק לדברים. לאחר ארכה קצרה נוספת, ביקש הבנק, נוכח סוגיות נוספות שהתעוררו אצלו – כך לדבריו, לקבוע ישיבת תזכורת נוספת או לחלופין לקבוע את התיק להוכחות. גם כאן לא העלה הבנק טענה כלשהי בקשר עם העובדה שעו"ד ננר איננו עוד צד להליכים.

בישיבה שהתקיימה ביום 17.12.13, ומשנראה היה כי האפשרות לסיום התיק בהתאם להסכמה העקרונית שהציגו הצדדים עומדת בפני קשיים, התקבלה התייחסות הצדדים למשך הזמן הנחוץ לצורך חקירות העדים לשם קביעת התיק להוכחות. במסגרת הדיון הוּדע לצדדים כי ככל שלא יעלה בידם להגיע להסכמה, ונוכח התמשכות ההליכים בתיק, ייקבע התיק להוכחות ללא דיחוי נוסף. לבקשת הבנק ניתנה לו שהות נוספת של 30 ימים לשם מתן הודעה סופית ביחס להסכמה הנדונה. בסיום הדיון הודיע הבנק כי הוא שוקל להזמין לעדות גם את עו"ד ננר.

ביום 19.1.14 הודיע הבנק כי אינו מסכים למתווה הפשרה שהועלה.

בד בבד עם הודעה זו הגיש הבנק את הבקשה דנן לצירופו של עו"ד ננר כנתבע נוסף בתביעה שכנגד. לחילופין ביקש ליתן לו ארכה להגשת הודעה לצד שלישי לעו"ד ננר. בשים לב לכך שעו"ד ננר – שצירופו התבקש – היה בעבר בעל דין בתיק, התבקשה גם התייחסותו לבקשה. גם נגר וגם עו"ד ננר התנגדו לבקשה. הבנק השיב לתשובותיהם של אלה האחרונים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לה ובתשובה לתשובות – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות.

טענת הבנק היא כי תפקידו של עו"ד ננר במסגרת הפרויקט היה לוודא כי כספים בחשבון הפרויקט בבנק יוצאו אך לטובת הפרויקט, וכי ככל שיתברר שמחשבון הפרויקט הוצאו כספים שלא כדין ושלא לצרכי הפרויקט הרי שהאחריות לכך רובצת לפיתחו של עו"ד ננר. משכך – זו הטענה – יש לצרף את עו"ד ננר בתור נתבע ובעל דין דרוש בתביעה שכנגד. לחילופין התבקש ליתן ארכה למתן הודעה לצד שלישי לעו"ד ננר על מנת לרכז את כל ההליכים במסגרת דיונית אחת.

מוכן אני להניח, לצורך הדיון, כי עו"ד ננר בא, באורח עקרוני, בגדר מי שנוכחותו דרושה בהליך, כלשון תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. באופן דומה אני מוכן להניח גם שלכתחילה התקיימו התנאים למשלוח הודעה לצד שלישי והאינטרס לבירור כל המחלוקות בהליך אחד. אלא, שכפי שנפסק, אין אלה השיקולים היחידים שיש להביא בחשבון שעה שנשקלת בקשה לצירוף נתבע נוסף או למתן ארכה למשלוח הודעה לצד שלישי.